"אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט... ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים  של המדינה, בהתאם לחוקה, שתקבע עלי-די האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 אוקטובר 1948..."

-         מגילת העצמאות, ה' באייר תש"ח.

חוקה לישראל

מגילת העצמאות של מדינת ישראל הטילה על מועצת המדינה הזמנית כינון חוקה במדינת ישראל, עד סוף שנת 1948. בחלוף 52 שנים ההבטחה טרם מולאה. מכשולים רבים עמדו בדרך לכינון חוקה, אולם המכשול העיקרי היה ונותר התנגדותם של חלקים מן הציבור הדתי והחרדי, הטוענים כי אין ולא תהיה חוקה, לבד מתורת ישראל. חוגים אלה מצליחים לסכל כינון חוקה, תוך ניצול עוצמתם הפוליטית. 

בשנת 1986 פרסמה קבוצת פרופסורים למשפטים, בראשות פרופ' אוריאל רייכמן ופרופ' אריאל רוזן-צבי ז"ל, הצעת חוקה למדינת ישראל. הצעה זו, פרי מחקר רב שנים, לא זכתה לתמיכתם של חברי כנסת רבים, שחששו מתגובת המפלגות החרדיות. לעומתם, רבים מאזרחי ישראל, הביעו אהדה רבה להצעה, והדבר הוביל להקמת ועד ציבורי, ששם לו למטרה להיאבק למען כינונה של חוקה. על מקימי חוקה למדינת ישראל נמנו אנשי אקדמיה, אישי ציבור, אנשי-עסקים, אנשי פירסום ושיווק ועוד.

חוקה למדינת ישראל הינה ארגון אל-מפלגתי, ואופייה זה נשתמר לאורך כל שנות פעילותה. חברי הנהלת חוקה למדינת ישראל מחזיקים במגוון רחב של דעות בתחום הפוליטי, אך כולם מאוחדים במחויבותם לרעיון החוקה. כך מצליחה חוקה למדינת ישראל לגייס תמיכה ציבורית רחבת היקף בפתרונות החוקתיים שהיא מציעה.

 

 

 

 

הצעת החוקה 

צור קשר